"אני רוצה למצוא את המשמעות של חיי"

זה היה המשפט הראשון שאמרה לי גלית בשיחתנו הראשונה.

זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את המשפט הזה,
יכול להיות שהוא מגיע יותר מהצעירים שבינינו, אבל בכל הגילאים
אנשים רוצים להבין את המשמעות לחיים של כולנו ושלהם בפרט.
"בלי תחושת משמעות אין לי בשביל מה לקום בבוקר", "אני מרגישה רק עוד בורג קטן במערכת…"
מחקרים מראים כי המשמעות החיים חשובה לא פחות מהאושר וכי מקור תחושת המשמעות
והעליה במצב הרוח ובאנרגיה הכללית של האדם, קשורה ישירות לעשייה רחבה יותר,
כלומר, לאו דוקא עבורי אישית, אלא תרומה כלשהי לכלל / לאחר.

מרגיש שהגיע הזמן לחפש את המשמעות עבורך?
נתחיל בזה שחשוב לזכור כי לכל אחד מאיתנו יכולים להיות כמה שורשים למשמעות האישית.
המשמעות יכולה להיות קשורה ליעוד שלך, לאיתור 'הדבר האמיתי', אותו דבר פנימי עמוק –
אשר יהפוך למטרה שאתה מציב לעצמך.

לכל אדם יש בחיים הרבה "יעודים" אשר משתנים עם התפתחותנו.
לדוגמא- יש לי יעוד בקריירה, יש לי יעוד במערכת זוגית, במשפחת המוצא, במשפחה שאני בונה,
יש כאלה שימצאו תחושת יעוד בדת, בזרם רוחני כלשהו, בהתנדבות, בעזרה לאחרים ועוד ועוד…
עם ההתפתחות האישית היעוד משתנה. אתן דוגמא מעצמי:
כשסיימתי את התואר הראשון שלי באוניברסיטה היעוד הקרייריסטי שלי היה להיות מנהלת משאבי אנוש.
כשכבשתי את היעד הזה, נהנתי בכל רגע בעבודתי.
כשהיו שואלים אותי על תחושתי בעבודה,
הייתי עונה: "אני מקנאה בעצמי"..

לאחר שמלאתי כמה תפקידים בתחומי הניהול, הרגשתי שמיציתי את התחום הניהולי
והתקדמתי ליעוד הבא שלי: טיפול רגשי והנחיית קבוצות.
יעוד זה עשיר ומגוון וממלא את עולמי כבר מעל 15 שנים.
שימו לב שכמעט בכל תחום שתבחרו תגלו שהיעוד מהווה לנו מטרה הקשורה לעוד אנשים –
אם זה משפחה, זוגיות וכו'.
כך שבעצם, המטרות שלנו מביאות אותנו לידי לקיחת אחריות כלשהי.

נכון שאנחנו לא נהנים לאורך כל הדרך ב 100% מהעבודה שחלמנו עליה, מהמשפחה שלנו ומהזוגיות?
ברור כי הדרך למשמעות שלנו אינה כולה 'גן עדן',
אבל כל מה שאנחנו מתאמצים עבורו, השרות שלנו, הנתינה, ההשפעה, נותן לנו את תחושת המשמעות.
כן, גם כשאנחנו דואגים ומסייעים לאנשים אחרים, או מטפלים בגינה, בבעל חיים – יש לנו תחושת מטרה ומשמעות.

רוצה להבין מה המטרה שלך בחיים כעת? תבחן למי אתה מסייע, על מה אתה לוקח אחריות?

למצוא מקום / אנשים / חברה / קבוצה / קהילה… אליו תהיה לנו תחושת שייכות:
אנחנו יצור חברתי, נולדנו וגדלנו לתוך חברה – לא במקרה.
מיום שנולדנו אנו זקוקים לאנשים שידאגו לנו לצורך מחייתנו, שלא כמו חלק מבעלי החיים שנולדים
ומיד מפרנסים את עצמם.
בני האדם אנו זקוקים אחד לשני לצורך הזנה, לבוש, התפתחות, ידע וכמובן גם להתפתחות האישית.
לכן, המצבים בהם נחוש תחושת משמעות ללא קשר למערכת יחסים אנושית כלשהי הם דיי נדירים.
בחלקה, תחושת המשמעות קשורה להערכה של הסביבה, להשוואתיות, ליכולת לסייע לאחר או להעלות בו חיוך.
זה לא משנה מה תפקידך בארגון, חשוב לך שישימו לב אלייך, שתהיה משמעות למה שאתה עושה,
אפילו אם תפקידך מסתכם בשכפול דפים עבור מישהו – ה"תודה", החיוך יתנו לך תחושה שאתה מוערך, לכולנו חשוב להרגיש שמה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו מבצעים את תפקידנו, מועילים ומוערכים ע"י האחר,
שאתה חלק מהארגון כולו, ממשהו גדול ממך. אינך בודד.

לעבור שינוי ולהתעלות מעל דברים שאתה 'תקוע' בהם – במודע או שלא במודע
כאשר אנו מחפשים משמעות, אנו מכוונים גבוה, למשהו שמעבר לאדם אחד, לעצמנו. משהו הגדול ממני.
ברגע שתחשוב על היותך חלק ממשהו שמשמעותי ו/או תורם להרבה אנשים,
כבר תחוש התרוממות רוח, התעלות, שייכות, חלק ממשהו נעלה, יצירתי.
החיפוש אחר משמעות היה קיים משחר האנושות והתבטא בדרכים שונות.
הדתות מדברות על זה, תאוריות שונות מדברות על המשמעות, על היווצרות היקום,
ולא במקרה התפתחו לא מעט אגדות על אנשים עם כוחות מיוחדים…
ניתן להתחבר לתחושת התעלות בעזרת שיטות שונות האפשריות לכולנו, בכל רגע.
לדוגמא- דמיון מודרך, מדיטציות שונות, אם בשתיקה, אם בשירה או בריקוד, בחיבור לטבע,
באהבה, מדיטציות דינאמיות שונות וכו'…
באמצעות אלה יכול אדם לעשות 'סדר פנימי' חדש, לשנות את ה'סיפור' שלו (הנושא יורחב בהמשך),
את תפיסת עולמו, את סדרי העדיפויות שלו, את ההעדפות האישיות שלו.
הפרופורציות וההסתכלות על טפל ועיקר יכולה להשתנות לחלוטין בעקבות ההתעלות,
כך גם החיבור לאחרים, ליקום, למשהו הגדול מאיתנו.
חיבור אשר יכול להביא את האדם כפרט למחשבה פחות אגואיסטית ולהביאו
להיות בהשפעה, בנתינה, בהתחשבות ובעזרה לזולת.

ומה הדבר שאת רובנו מחבר הכי חזק לתחושת ההתעלות? חיבור לטבע!

התפתחות וצמיחה אישית, מודעות, רוחניות והתפתחות מקצועית
הצמיחה וההתפתחות הן קודם כל, התקדמות, לא לעמוד במקום הרי לא לשם כך הגענו לכאן.
הקפיצות בהתפתחות שלנו יכולות להתרחש בעקבות רצון, תשוקה,
החלטה להגיע או ל'משהו אחר', להיות ב'מקום אחר', או כתוצאה מ'בעיטה' שהחיים נתנו לנו.
לדוגמא- אדם יכול להחליט ללמוד ולהתפתח בקריירה, או אפילו רק להציע עצמו לתפקיד אחר
אבל אם לא יפעל, יתכן שייכפה עליו מצב של פיטורים ('בעיטה' מהחיים) ואז ייאלץ ללמוד משהו,
או להציע עצמו לתפקיד שלא העז להציע לפני כן.

ויש כאלה שיקחו את החוויה הקשה או הטראומה האישית שלהם ובעזרתה יתפתחו ויסייעו לאחרים.
שירית עברה חוויה קשה כאשר התפרצה אצלה מחלת נפש שהיתה סמויה.
לאחר שלמדה כיצד להתמודד עם המחלה והחלימה ממנה, החלה להרצות בפני משפחות
של פגועי נפש דומים וכן לטפל בפגועי נפש 1:1.
שימו לב כיצד שירית, שאיבדה את כל חדוות חייה, לא מצאה טעם ומשמעות לחייה,
הפכה את אותו הדבר עצמו למשמעות אמיתית לחייה.
סיפורים כאלה לא חסרים, כי כשרוצים להתחבר למהות הפנימית ולמשמעות החיים,
הדרך הכי יעילה היא להתבונן פנימה וקדימה, לבחון במה אני יכול לסייע, מה הדבר שהכי קשה לי איתו?
פעמים רבות דוקא הוא יהיה המקור שלי לצמיחה רבת משמעות.

טראומה או שינוי דרמטי מוכיחים לנו כי אנו חזקים יותר מכפי שחשבנו לפני כן.
אנשים שעברו דברים קשים, מרגישים שהם יכולים להתמודד, מגלים בעצמם כוחות שלא הכירו.
"עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".
לאחר משבר משמעותי בחיים, אנשים מתחילים לראות גם את חשיבות הדברים הקטנים בחיים,
את היופי שבדברים הקטנים.
תחשבו על "משבר הקורונה" שלימד רבים להעריך את היכולת לצאת לבית קפה / לשבת באויר הפתוח / לפגוש
חברים בטבע או אפילו בבית…
פתאום הדברים שהיו 'ברורים מאליו' מקבלים משמעות אחרת, נותנים משמעות אחרת לחיים.
ההתבוננות עליהם מעודדת, נותנת שמחה ותקווה, מעוררת אותנו לעוד.

כאשר אדם חווה טראומה או שינוי מאד דרמטי בחייו, פעמים רבות נטיית ליבו לקשרים החברתיים תשתנה.
יהיו מערכות יחסים יותר משמעותיות עבורו ויהיו כאלה שיאבדו את ערכן בעיניו ולא ישמר אותן.
יחד עם זאת, רבים יחושו רצון לשנות את פני הדברים, לחיות בעולם טוב יותר, בריא יותר וחיובי יותר
ואף ישקיעו מאמצים על מנת להיות חלק מקידום המהלכים לשינוי הכללי.
בעקבות חוויה קשה, משבר יש שיתחברו למקום הרוחני. ואיני מתכוונת דוקא לאלה החוזרים בתשובה,
אלא לחיבור רוחני מכל סוג שהוא, בהתאם למה שמתאים ומגיע אל אותו אדם בסיטואציית חייו זו.

סרוק את חייך.
מתי עשית משהו שונה?
משהו שהכניס רוח חדשה לחייך?
מה גרם לך לעשייה הזו?

התבוננות על חיי, בניית ה'סיפור' שלי.
נכון שאם מישהו אחר היה עוכב אחרייך כל חייך וכותב את סיפור חייך, באופן הכי אובייקטיבי,
מספר את העובדות כפי שהתרחשו בחייך. זה היה שונה לגמרי ממה שאתה היית כותב על עצמך?
מאז ומעולם סיפורים היוו דרך לביטוי תחושות, פחדים, פתרון לשאלות שהתחושות עליהן לא ידועות ולא חד משמעיות. לכן נוצרו כל האגדות והצ'יזבטים, אשר ניתן לראות כיצד התפתחו באופן דומה מאד בכמה תרבויות במקביל,
כאשר בזמנים ההם לא היה כל קשר בין התרבויות האלה. כיוון שזהו צורך של תת המודע שלנו.

כבני אדם אנו נוטים ליצור סיפור ולהשלים את החסר על פי תפיסתנו.
כך גם אנו בונים את הסיפור האישי שלנו מכל מה שחווינו, על פי השקפתנו.
חלק מהצורך שלנו במשמעות מחובר לצורך שלנו בשליטה על הדרך בה אנו מספרים את הסיפור שלנו,
הדרך בה אנו רואים אותו.
באמצעות הסיפור האישי אני בונה את הסדר שבעולמי, את המשמעות שלי ע"י הבנת העולם כולו על פי תפיסתי,
את סדר השתלשלות האירועים בחיי וכך גם את מקומי בעולם.
שימוש בהתבוננות על סיפורי האישי ובכתיבתו באופן אובייקטיבי, או לפחות מזוית ראיה שונה,
יכולה ליצור גם היא משמעות לחיינו.
אפשר לתת פירוש ממש דרמטי קיצוני לתרחיש כלשהי בחייך
ואפשר להכתירו כהצלחה מבורכת, הפירוש שלך הוא שקובע!

שים לב כיצד תספר את הסיפור האישי שלך הלאה, כאשר תצפה לקבל הבנה?
אילו חלקים תדגיש?
אילו חלקים תתאר בפירוט ואולי אפילו תגזים בתיאורם?
ואילו חלקים תסתיר / תתעלם / תקטין ממנו?

גם כשאתה מתבונן על עברך ועל הזכרונות שלך – מה ואיך אתה זוכר אותם, תלוי בתפיסת עולמך.
גם זכרון של סיטואציה מסויימת אינו 'נקי' ממעורבות רגשית שהתפתחה באותו הרגע או לאחריו,
נכון שאתה מכיר סיפורים שונים על אותה סיטואציה מאנשים שונים?
כל אחד חווה אותם וקלט אותם אחרת במערכת שלו וכך הסיפור שלו שונה על אותו מצב בדיוק, כי תלוי בתפיסת עולמו.

אם כך, העבר שלנו והזכרונות שלנו מושפעים מהסיפור שספרנו לעצמנו בזמן שהתרחשו,
אז על מנת שסיפור חיי יהיה שונה, עליי לשנות את התייחסותי לעבר, להווה וגם לעתיד.
יש הצופה אל עברו מנקודת המבט שלו, ומרגיש חסר סיכוי לגבי עתידו.
ויש הרואה את העבר בגווני ורוד, עם רוח גבית חזקה לעתיד עוד יותר ורוד.
כעת, קבלת הזדמנות להתבוננות חדשה על סיפור חייך.

כתוב אירועים משמעותיים בחייך בעבר ובהווה וגם צפי לעתיד מזוית ראיה חדשה, כזו שהיית רוצה שתהיה.

לעבודה פנימית מעמיקה ומטהרת, אשר תבהיר את המשמעות שלך חייך,
כך שתדע כיצד לפעול למענה כבר מחר בבוקר

אני מזמינה אותך לשיחת יעוץ, ללא תשלום. הרשם ונתאם . כאן>>

ואם הבנת שמה שחשוב כעת זה לבחור בעצמך, בדרך שלך, במה שנכון עבורך –
בוא לחזק את עצמך ולדייק את הדרך שלך לעצמך ע"י הקורס הדיגיטלי
"הדרך לבחור בעצמי"

עכשיו ב 30% הנחה


מה מתאים לך?

איזה טיפוס אתה? מה סגנון התקשורת שלך? ואיזו דמות אתה מייצג?

ישנם 4 סגנונות תקשורת אליהם מקובל להתייחס:
משימתי, מנתח, מקדם, תומך
כמובן שכל אחד מאיתנו מכיל את כל ארבעת הסגנונות.
אך השוני הוא במה שבך בולט יותר –
כמה מכל אחד מאלה חזק ושולט בהתנהלותך?
ניתוח כזה יכול לעזור לך להבין את עצמך ולכוון את עצמך טוב יותר.

היתרון הנוסף בהבנת חלוקת הטיפוסים,
הוא זיהוי הטיפוס שמולך
והבנה של מה שמוביל ומנהל אותו,
כיצד נכון יותר להתנהל מולו?

הכנתי לך קורס קצר, במתנה, כדי שתוכל לאבחן את עצמך מיד עכשיו
הכניסה מכאן>>

אחרי שתבין איזה טיפוס אתה וכיצד תוכל להבין גם את טיפוסי האחרים
וכיצד להתייחס אליהם בהתאם,
חשוב שתעבור להבנת הדמויות שאתה מייצג בכל מיני מצבים והקשרים בחיים:

בכל אדם יש כל מיני דמויות בהן הוא 'משתמש' במצבים שונים בחיים ובהקשרים שונים.
חלק מהדמויות האלה בולטות יותר, כי הן ה'קלאסיות' שלך.
נסה לזהות כאן את הדמויות שבתוכך ומתי אתה משתמש בכל אחת מהן
(בהמשך, תנסה להבין גם מדוע..?)
כמובן, שההסברים כאן הם למקרים הקיצוניים ומאד יתכן שיש בך את הדמות,
אלא שהביטוי שלה אצלך הרבה יותר מעודן, חלש.
אל תשכח שיש בך עוד הרבה מאד אלמנטים שמרכיבים את אישיותך.
אבל הדמויות שפרטתי לך כאן מרכזיות וחשובות להבנה העצמית שלך.

המרצה – דמות עליה שמענו רבות…
המרצה ישתדל לעשות את הדבר הנכון תמיד, להיות נחמד, שלא ירגישו לא בנוח מולו,
אנרגיה חיובית, וממש בהקרבה אישית למען אחרים (לפעמים עד כדי התרפסות).
גם אם מישהו יתלונן על המרצה, הוא מיד יתחבר אליו והבקורת הפנימית של המרצה תעבוד חזק.

מי הוא המבקר הפנימי שלך?
זה שמחפש את הפרפקט, כל הזמן יווה אותך לאחרים ויתן לך להרגיש לא טוב…
מכיר את כל ה'מינוסים' שלך ואת הפחדים שלך ומשתמש בהם נגדך, עצמך.
שופט פנימי כזה שמיר את כל הפגמים, במה אתה חלש ומזכיר לך מהעבר את כל הפשלות שלך.
אם לא תזהר- הוא יוכיח לך על כל דבר שהנזק שעשית בלתי הפיך 🙁
לפעמים המבקר יעיל מאד בלהניע אותנו לפעול.
אלא שהפעולה מגיעה ממקום שלילי ולכן פחות בריאה לצורך השינוי המתבקש.

ויש את הפרפקציוניסט – הדורש שהכל יהיה לא פחות ממושלם!
הוא זה שמכניס אותך למועקה כי דורש שלמות בכל דבר, לפעמים גם בדברים שפשוט לא ניתנים להשגה.
מרב דרישות למושלמות, הוא גורם לך להרגישמיואש, עצוב, חרד, מדוכא, 'משותק' גם כן יכול לפגוע בבריאותך.
נכון שלפעמים דרוש פרפקציוניזם, אבל לא כל משימה שלך קשורה לחיי אדם…

המלחיץ – יכול להיות מועיל כי זכיר לך את כל רשימת המשימות שעלייך לבצע.
אבל, הוא… מלחיץ. כל הזמן צצות לו משימות ושאלות, כמו:
מה עוד חשוב / דחוף לעשות בבית? בעבודה? עבור הקריירה שלי? עבור המשפחה?
מה עוד חשוב שילמד? שיקרא? ש…
הבנת? אין לזה סוף…
כל הזמן חי בתחושה ש"אני לא מספיק"…
ברור שמצב ברוח משתנה ברגע שהמלחיץ פעיל, אתה לחוץ, בסטרס
כמובן, שעלול לגרור גם לתופעות בריאותיות לא רצויות!

ויש בך את המגן הפרטי –
זה שנזהר ממה שמסוכן עבורך, לדעתו. כל הזמן הוא עסוק בשמירה על ביטחונך הפיזי וגם הרגשי.
מאיפה הוא מביא את הנחות הבסיס מה שמסוכן? מהרגע שבאת ממנו ומהנסיון שלך,
של משפחתך ומהסביבה בה אתה חי.
הוא מנהל את חייך 'לפי הספר': מבחינתו יש כללים ברורים ודרך אחת – השכלה, עבודה טובה, משפחה.
אינו גמיש ולא לוקח סיכונים, עושה רק מה שמקובל, הולך 'על בטוח', בלי להסתכן,
לא 'זורם' או ספונטאני. תמיד שואף להיות בשליטה!
לא מרשה לעצמו לקחת סיכון בלחיות את החיים ולהעז, אינו גמיש בהתנסויות ואין לו האומץ 'להקליל' את החיים,
או (חס וחלילה) לעשות שינוי.

אלוף ההשוואות: נהנה 'להוכיח' לך כמה השני יותר מוכשר ממך והישגיו טובים יותר.
אתה תמיד תשאר איתו במקום השני, כי תמיד יהיה מישהו מוכשר, יפה, מוצלח, או סקסי יותר.

ההורה הפנימי: כמו הורינו שחיים בתוכנו ומשתפים פעולה עם המבקר והמלחיץ…
ויש את ההורה ההגיוני: שבוחן הכל ברמה השכלית בלבד. מתעלם מהצרכים הרגשיים, מהאינטואיציה.
הכל על פי ההגיון.
בל נשכח שקיים גם ההורה האימהי: התומך, אוהב, מכיל ובנתינה אינסופית
בעצם, הצד הזה בתינה אינסופית עד כלות כוחותיו, מציל את כל העולם על חשבון עצמו,
כולם זקוקים לאנרגיה שלו יותר משהוא עצמו זקוק לה…
נדמה שזה יובי וטוב. אבל מה איתך?

החלק הילדי: קיים בכולנו, חלק מהילד שעדיין לא התבגר. הוא פשוט נמצא בתוכך.
הקושי הוא בלקבל ממנו תגובות רלוונטיות.
אותו חלק שלא מחובר למציאות היומיומית רגיש מאד ואוגר פחדים, רצונות וגם קסם אישי.
כשהילד הפנימי רגיש: במקרים רבים הוא חווה פחד נטישה, רגשותיו נפגעים בקלות רבה.
יחד עם זאת, הוא יכול לאפשר את הרגישות לאחר, יצירת האינטימיות וההתאהבות הקלילה.
כאשר הילד הפנימי שמח: הוא מלא חיים, קופצני ועליז. בעזרתו קל להתחבר לשמחה, לדמיון,
לרצונות האמיתיים והבסיסיים עימם נולדנו, וכמובן, לאינטואיציה.

אתה מוזמן כעת לשים לב להתנהגותך ביומיום, לבחון מי מהדמויות הנ"ל חזקה יותר? שולטת יותר? בולטת יותר?
ומה היית רוצה לעשות עם זה?
כיצד היית רוצה להתפתח?
לחוות שינוי?
באיזה תחום?
מה הכי בוער בך?

אשמח ללות אותך בדרך שלך, בדיוק שלך, בלהיות אתה ולהדגיש את יכולותייך.
ניתן להזמין יעוץ ראשוני איתי בשיחה טלפונית, ללא תשלום. מכאן>>

וכמובן, מומלץ לעשות לעצמך אבחון (במתנה) – איזה סגנון תקשורת אתה מבין הארבעה?