יצירת המציאות שלך – הקשר להחלטות, ספקות, אמונה ובטחון עצמי

בטח שמעת כבר על היכולת שלך 'ליצור מציאות',
היום אני רוצה ללכת לצעד אחד קטן לפני הרבה הצהרות גדולות
כי בכל דבר יש את הצעד הראשון, וזה שאחריו, הבא בתור ו… הלאה
מה שהכי חשוב זה להיות מחוייב לתהליך וכמובן שהכיוון אליו צועדים יהיה ברור.

עצה ראשונה- צעד ראשון כבר עכשיו, צעד קטן אך משמעותי מאד:
ללמוד להאמין למילה שלי, לסמוך על העובדה שמה שאני אומר ותלוי בי, אכן קורה.
נכון. אם לא תעשה פעם אחת את מה שהחלטת / הבטחת הנזק אינו כה נורא,
"אז אמרתי… "
למה הכוונה?  אמרתי שאצא הערב ולא יצאתי, התחלתי דיאטה ולא עמדתי בה,
הבטחתי להתקשר ולא התקשרתי
אבל במצטבר – המחיר האמיתי הוא ערעור האמון שלי בעצמי.
(בדיוק כמו שעל אחרים אתה לומד אט אט לא לסמוך אם אינם עומדים במילותיהם)
ערעור האמון שלך ביכולתך ליצור מציאות.
זה כבר מחיר כבד וקריטי.

אז, מה עושים?
דבר ראשון – אל תצהיר הצהרות שאין בכוונתך לבצע,
שנית, כבר הצהרת? עשה הכל על מנת להוציא את הדבר לפועל,
זה המקום לא לוותר לעצמך.

ומה יקרה בהמשך?

• תלמד לעמוד בגבורה מול כל הגורמים המונעים ממך לבצע את הצהרותייך.
  כך תכיר את אותם הגורמים, ותבין מתי הם 'מספרים לך סיפורים' על
  'למה לא לעמוד בהצהרות',
  תלמד לנצח אותם!
• מתוך העמידה בקושי שבקיום הצהרתך תלמד לשקול שוב בעתיד
  האם כדאי ונכון בכל סיטואציה מסויימת להצהיר על כוונות.
  תזכה לערנות לכל מילה שיוצאת מפיך, לכל מחשבה שעוברת בראשך –
  לגבי ביצועה הלכה למעשה.
  וכמובן, לערנות למחיר של הירידה באמון שלך בעצמך.
• כך תגיע למצב של פחות הצהרות, פחות 'מילים' ויותר מעשים
  ותעלה את האמון שלך בעצמך.
  יש הקלה וענווה גדולה בידיעה שאנחנו לא יכולים להבין הכל, 

אבל לרבים מאיתנו קשה גם לקבל את העובדה הזו,
להבין ולקבל את המציאות המוכיחה שוב ושוב
שהעולם אינו מתנהל בדרך הפשוטה של סיבה ותוצאה,
שיש תוכניות גדולות מאיתנו 
(יש מי שיקרא להן "מחשבת שמיים" ויש שיתנגדו להגדרה כזו ),
החיים מוכיחים שיש תמונה רחבה יותר ממה שאנחנו יכולים לראות.

הדבר קשה עוד יותר לתפיסה –
כאשר אנו נדרשים בו זמנית להמשיך להאמין שביכולתנו ליצור לעצמנו חיים טובים,
שאנו ממש נדרשים להיות נחושים להפוך את חיינו לממש טובים,
וממש באותה עת אנחנו גם נדרשים לקבל את העובדה שלא הכל בידינו,
שלא הכל בתפיסתנו, שלא הכל בשליטתנו.

אז מה הם שלבי הפעולה?
באשר לכל דבר בחייכם מקטן ועד גדול  

כפי שכבר ציינו, דבר ראשון –  אמונה מלאה.
כשאני מאמין, נחוש, חולם, מתרגש, אני רק במחשבה הזו,
ואז אני לא עסוק ואף לא מעלה על הדעת שום אפשרות לאי הצלחה
או שלא יקרה מה שדמיינתי, חזיתי וראיתי.

שנית     –  נחישות המימוש.
פשוט – עושה עושה עושה ו.. עושה!  הכל!!!

שלישית –  קבלת התוצאות באשר הן בשלוות נפש.
אם עשיתי הכל (ורק אחרי שבאמת נעשו כל המהלכים למימוש)
אך מה שאני שואף אליו עדיין לא התממש, רק אז-
אני מקבל זאת בשיויון נפש,
אני מבין שיש דברים בתמונה הגדרולה שעדיין איני רואה או מבין.
אל תתן לספק להכנס כאן!
אל תתן לאמונה הפנימית שלך ו/או לבטחון העצמי שלך להפגע
אל תתן לספק להשתלט עלייך, כי הספק הוא כמו תולעת המכרסמת עד אינסוף.
הספק הוא מחלה קשה שכולם נגועים בה.
דומה לעמידה בצומת דרכים, כאשר הספק בראשנו אומר: ימינה? שמאלה? ישר? אחורה?
ואז? אתה עלול להגיע למצב שאתה פשוט עומד במקום ולא זז.
אבל… זוכר שאתה רוצה ליצור את המציאות שלך?
ההעלאה החוזרת של כל האפשרויות וההתלבטות האינסופית – מביאה אותך ל'תקיעות'.

שים לב!
הספק אינו ההתלבטות (ההבדלים יפורטו בהמשך)
אפשר להתלבט מעט גם אחרי שלא ביצעת החלטה כלשהו,
אבל אם אתה ממשיך עם ההתלבטויות האלה בראשך תקופה ארוכה  – זה הופך למסוכן.
כי לחיות בתוך התלבטות מתמדת גורם לנו לחוש כל הזמן לא בסדר עם חיינו.

ותמיד חשוב לזכור שבכל בחירה יש חיסרון, אם נחכה למושלם לעולם לא נזוז,
לעיתים חשוב יותר לקבל החלטה. מאשר לחכות להחלטה הטובה ביותר.
הספקות  שלך מוזנים ע"י אותן מחשבות על ה‘מחירים’  שתשלם
כאשר תבחר באפשרות אחת ולא באפשרות השניה.
לדוגמא – בחירה בבן זוג היא לכאורה וויתור על אפשרות אחרת שאולי קיימת,
שאולי יותר טובה?…

בחירה להישאר באותו בית ולא לעבור דירה טומנת בתוכה וויתור על שיפור אפשרי באיכות החיים, מצד שני מעבר דירה יכול לטמון בתוכו שינוי הסביבה וההרגלים (במיוחד כשיש ילדים).
כלומר, ההתלבטות בין הדברים היא בהחלט מובנת והגיונית.
אבל תמיד חשוב לזכור שמה שהופך את ההתלבטות להרסנית הוא העדר הפסקתה.
על מנת לשים סוף לספק, אנחנו נדרשים לבגרות בה ברור לי כי בכל בחירה יש מחיר,
ועליי להסכים לשלם אותו מתוך הבנה כי הוא חלק בלתי נפרד מהבחירה.
ביומיום, הספק הוא תולעת קטנה המכרסמת את השמחה ולא מאפשרת לך להנות ממה שיש.
דוגמאות? לא חסר… הנה כמה ששמעתי בקליניקה:
"אם הייתי בוחרת בבן הזוג השני, הייתי עשירה היום, אבל  יכול להיות שלא היה לי חופש"
"אם הייתי בוחרת להיות עצמאית, הייתי מרוויחה הרבה יותר, אבל בגלל האופי שלי-
יש מצב שהייתי לחוצה מדיי עד כדי פגיעה בריאותית"
"אם הייתי מסכימה להצעת מקום עבודתי לעשות רילוקיישן, הקריירה שלי היתה נוסקת,
 אבל אולי הקשר שלי עם ילדיי היה פחות חזק"

אם ואם ואם… במקום שיש ספק – עלייך לבצע בחירה ולהשאיר את הספקות מאחור.

אז איך אבדיל בין התלבטות לבין ספק?
ההתלבטות – עד שלב ההחלטה.
ספק – כמו ההתלבטות אבל ממשיך גם לאחר ההחלטה ואף לאחר הביצוע
(התולעת שמכרסמת מבפנים)

להתלבטות יש התחלה וסוף, זמנה קצוב יחסית.
והספק? כמו התלבטות אינסופית ללא קבלת החלטה, ללא נקיטת פעולה,
הספק הוא הווייה של התלבטות נצחית שתוקעת אותך.
לא בכדי, הספק ביהדות נקרא "עמלק".

ויש את החקירה – החקירה מונעת מסקרנות. ומטרתה – לגלות את החדש,
החוקר, יבצע פעולות כדי להוכיח או לבטל את השערותיו,
החוקר יביא לחקירה טיעונים חדשים בכל דיון – כל זה טוב, רצוי ומבורך.
חקירה אינה ספק!

מדוע. הספק  אינו מונע מסקרנות, הספק לא מביא טענות חדשות בד"כ,
הספק חוזר על הטענות השונות שוב ושוב
והכי חשוב- הספק לא מבצע פעולות על מנת לבדוק ולהחליט מה היא הדרך שתבחר,
אלא ממשיך בהתלבטויות אינסופיות.

כך, בעצם הספק מונע ממך לפעול, ע"י הכנסת התלבטות אינסופית.
וגם אם כבר בוצעה עשייה, פעולה כלשהי – הספק מערער את הבטחון, את הבטחון העצמי, את האמונה הפנימית ובכלל, וכמובן, מקשה על לקיחת החלטות גם בעתיד.
הספק גורם לייסורי מצפון ולחרטה שימנעו את הפעולות הבאות.
ולכן הספק הוא שמונע מאיתנו עשייה שתקדם את הטוב בחיינו.

מכאן שעלינו לעמוד בפיתוי של הספק, לגבור על היצר להתלבטויות אינסופיות,
לבחור, לבצע את בחירתנו ולקבל אותן.
חשוב לזכור שתמיד יש דרך אחרת, אם הגעת למבוי סתום.
הכל תלוי בך.

זיהית שהספק משחק בך?
תבחר!
תתחייב! זהו! אחרי שלב ההכרעה – הנושא  נ ס ג ר !
זה בסדר גמור לאפשר לאחרים לפתוח דיון על החלטות שכבר קיבלת,
אבל אתה כבר 'לא שם', הבחירה שלך נעשתה.
מקסימום, אם תחליט שטעית? אתה בן אדם – תעשה בחירה חדשה בהתאם.

עכשיו הזמן לעצור ולעשות בדיקה עצמית – היכן בחייך קיים הספק?
באיזה נושא אינך מקבל החלטה או אולי אינך שלם עם החלטה ונותן מקום לספק?
והכי קריטי – מה הספק מונע ממך לעשות?

האחריות לחייך היא שלך!
בכל תחום בו תאפשר למישהו אחר לקחת אחריות במקומך-
קח בחשבון כי נחסמת לך האפשרות לבצע שינוי.
אינך יכול באמת להאשים אחרים בתחומים שהם אישיים שלך,
אם אתה לא לקחת את 100% האחריות על חייך.
קורבנות היא ההפך מלקיחת 100% אחריות.
אוקי, שוב… כולנו בני אדם ולכולנו יש חולשות, 'בורות' בהם אנו עלולים ליפול,
אבל גם במקומות אלה עלינו לקחת את האחריות במלואה.
כמובן שנוכל לעזור לעצמנו במקרים מסויימים, ע"י מניעה של פיתויים מסויימים,
כאלה בהם קשה לנו לעמוד, להכנס לחיינו. במיוחד כשאנו ברגעי משבר.
{כמו שלא תשים לעצמך שוקולד מפתה מול הפנים בזמן שאתה בדיאטה,
אם קשה לך לעמוד בפניו, ובטח שלא ברגעי משבר}
חשוב להכיר את עצמך לעומק כדי להבין מדוע אתה ‘נופל’ בבור שכרית לעצמך.
היה אחראי גם על הרגעים בהם האחריות תישמט מידך, כאשר תהיה בשיא חולשתך,
ע"י הימנעות מהכנסת 'בורות' לתוך חייך.

ועם כל מה שדברנו עד כה, נעלה למדרגה הבאה העוצמתית יותר – אמונה.
מה האי ה'אמונה'?
קודם כל אמונה היא פנימית ואישית מאד
ובודאי שאיני מדברת דוקא על אמונה דתית,
אלא על ידיעה כי יש מטרה לחיי, תכלית כלשהי.
חלק גדול באמונה האישית שלי בפן האישי ובפן המקצועי
הוא שמטרתנו כאן היא להתפתח, לגדול ולצמוח כל הזמן,
להבין מה נכון לי ולהתנהל מתוך איזון פנימי בין הרגש/ הלב עם השכל/ההגיון.
האמונה היא יכולת בתודעה האישית של כל אחד מאיתנו.
אמונתך מקשרת אותך ליעוד, למסלול שלך.
מתוך האמונה הפנימית שלך תוכל להיות קשוב לעצמך
ולהכוונתך הפנימית וגם לרמזים שתקבל במהלך חייך,
אפילו הקטנים ביותר, המזכירים לך לחיות מתוך ערנות.
בעזרת האמונה תמיד תוכל 'לצוף' ולא לטבוע במאורעות החיים.
אבל האמונה אינה שכלית או הגיוני, אלא רגשית, בלבך.
כדי להרגיש את האמונה עלייך לשים בצד את הסטיגמות התרבותיות המקשרות את האמונה לדת.
האמונה היא פנימית, ידיעה שאינה שכלית, אלא 'מעל השכל'.

הבחירה במה להאמין, שלך. העיקר שישרת אותך ויאדיר את כחך, מתוך ענווה-
מתוך הכרה במגבלותיך, ביכולתך להבין ולתפוס שכלית,
הכרה בכך שאינך 'כל יכול' ובכך שהנך יצור חברתי ובתחומים מסויימים גם אתה זקוק לעזרה. היהירות היא הגורם העיקרי המונע מאיתנו לחוש את האמונה הפנימית…
"אני לא צריך עזרה", "אין כזה דבר שאני לא אבין משהו"…
בזכות האמונה, נעבור תקופות קשות, אבל אל ההתמודדויות הלא ברורות נגש
בגישה אתגרית ולא קטסטרופאלית.
כך נחשוף עוד ועוד כוחות ויכולות הקיימים בתוכנו,
נצמח מתוך הקושי ומתוך האמונה שהכל לטובה.

חלק מתהליך ההתפתחות האישית והצמיחה קשור לאמונה,
באתגר שאתה עובר על מנת להגיע למטרה מסויימת –
אתה מתפתח, צומח, לומד להתמודד עם עוד מצבים, מפתח כלים מתאימים עבורך,
לומד להאמין בעצמך יותר, מחזק את הבטחון העצמי ,
לומד את יכולותיך וכישורייך ומגלה עוד חלקים ויכולות שלך.

וכמובן.. נכון, ברור שהכל קשור לבטחון העצמי
לכן, הכנתי לך סרטון עם הדרכה מעשית ומיידית:
"5 השלבים לחיזוק הבטחון העצמי מ… עכשיו"
כעת ניתן להנות מהדרכה זו + שיחה אישית טלפונית איתי ב 30 ₪ בלבד.

ובונוס נוסף, לחיזוק הבטחון העצמי שלך,
הנה שני תרגילים לביצוע לפני משימה שאינך מתורגל בה:
* למשך 3 דקות – פרוס ידייך לצדדים,
מתוחות כאילו אתנ מנסה לגעת בשני קירות הניצבים משני צידייך,
את כפות הידיים הפנה כלפי חוץ, כמו שלט "עצור".
* שב זקוף, מתח את עצמך מעלה, כאילו מקודקוד הראש יש חוט שמחובר לתקרה,
שהה במצב זה כדקה, הרפה וחזור על התרגיל.

טלי אריאל מייל taliar4@gmail.com